זיהוי והבנת צרכים רגשיים, פיזיים, חברתיים וקיומיים במסגרת טיפולית

מבוא: מה הם צרכים פסיכולוגיים ולמה חשוב לזהותם

צרכים פסיכולוגיים הם תנאים בסיסיים שהאדם זקוק להם – רגשית, מנטלית ופיזית – כדי לשגשג. הם כוללים מנעד רחב, מצרכים קיומיים כמו ביטחון ומזון ועד צרכים רגשיים כמו אהבה והערכה. לפי אברהם מאסלו, הצרכים הללו מניעים את ההתנהגות שלנו: בני אדם פועלים מתוך דחף לספק את צרכיהם, מהבסיסיים למורכבים. כאשר צורך מסוים אינו ממולא, הוא מעורר בנו מתח או חוסר איזון, המניעים אותנו לחפש מענה.

הרגשות שלנו משמשים לעיתים קרובות כ”מצפן“ לצרכים – רגשות חיוביים מופיעים כשהצרכים מסופקים, ורגשות שליליים מאותתים על חוסר בהם. מרשל רוזנברג, מייסד תקשורת מקרבת (NVC), הדגיש שאין “רגשות טובים או רעים” לכשעצמם; רגשות הם פשוט סימן לצרכים שמתקיימים או לא מתקיימים. למשל, כעס עשוי להצביע על כך שצורך בכבוד או בצדק נפגע, ועצב יכול לרמז על חוסר בצורך בחיבור או שייכות.

זיהוי הצורך שמאחורי הרגש הוא שלב מרכזי בהתמודדות טיפולית יעילה. במקום לראות ברגש בעיה שיש להדחיק או “לתקן” את האדם, מתמקדים במה חסר לאותו אדם. גישה זו מעצימה אנשים – היא מאפשרת להם להבין מה מניע את תחושותיהם והתנהגותם, ובכך להפחית תחושת חוסר אונים. מחקרים מראים שאי-סיפוק מתמשך של צרכים בסיסיים עלול להוביל למצוקה נפשית משמעותית – דיכאון, חרדה או שחיקה – ואף להתפתחות דפוסי חשיבה שליליים (“סכמות”). לעומת זאת, כאשר צרכים פסיכולוגיים כמו אוטונומיה, מסוגלות וקשר מתגשמים, הדבר תורם לרווחה נפשית, מוטיבציה וצמיחה אישית.

חשוב לזהות צרכים במסגרת טיפולית משום ששפה של צרכים היא שפה של אנושיות משותפת. כשמטפל ומטופל מצליחים יחד לזהות איזה צורך יסודי בא לידי ביטוי במצוקה הנוכחית, ניתן לגבש דרכי פעולה ממוקדות למילוי הצורך הזה. כך הטיפול הופך ענייני ומעמיק יותר – במקום להתמקד רק בסימפטומים (כמו כעס, חרדה, קונפליקט בינאישי), מתמקדים בשורש. זיהוי צרכים גם משפר תקשורת: מטופל הלומד לבטא "אני זקוק ל___" במקום האשמות ("את/ה אף פעם לא ___!") יוצר שיח פתוח ואמפתי יותר, בהתאם לעקרונות תקשורת מקרבת. באופן זה, זיהוי צרכים הוא כלי מפתח להגברת מודעות עצמית, שיפור מערכות יחסים והתמודדות בריאה עם אתגרי החיים.

לקריאה נוספת על תקשורת מקרבת לחצו כאן

רשימת צרכים אנושיים (רגשיים, פיזיים, חברתיים וקיומיים)

להלן רשימה מקיפה של, המבוססת על ספרות מקצועית בפסיכולוגיה, מודל הצרכים של מאסלו, עקרונות תקשורת מקרבת (NVC) ומודלים מודרניים (כגון סכמה תרפיה ותאוריית ההגדרה העצמית). הרשימה מחולקת לפי קטגוריות: צרכים פיזיים, חברתיים, רגשיים וקיומיים. חשוב להדגיש שכל הצרכים הללו אוניברסליים במידה רבה, אך העוצמה והביטוי שלהם ייחודיים לכל אדם. פעמים רבות צרכים משתייכים לכמה קטגוריות בו זמנית למשל הצורך בביטחון הוא גם פיזי וגם רגשי. הרשימה אינה ממצה לחלוטין, אך מספקת תשתית רחבה לזיהוי צרכים משמעותיים.

בנוסף לרשימה זאת, תוכלו להשתמש ברשימת צרכים מורחבת שנמצאת בקישור הזה

צרכים פיזיים בסיסיים – צרכים הישרדותיים הקשורים לקיום הגופני התקין:

• מזון ומים –  צורך בתזונה מספקת ומים לשמירה על החיים והתפקוד התקין. ללא מילוי צורך זה, הגוף לא יוכל לתמוך בשום צורך אחר.

• מנוחה ושינה – צורך בזמן שינה והפסקה להתחדשות פיזית ומנטלית. שינה מאפשרת לגוף ולמוח להתאושש, וחוסר שינה פוגע בתפקוד וברווחה הרגשית.

• מחסה – צורך בקורת גג ובסביבה פיזית מוגנת (בית, ביגוד, טמפרטורה נאותה) המגינה מפני פגעי מזג האוויר וסכנות סביבתיות . מחסה בטוח מעניק תחושת יציבות קיומית.

• בטיחות פיזית – צורך בהגנה מפני אלימות, פציעה, תאונות וסכנות פיזיות אחרות. תחושת ביטחון פיזי כוללת גם ביטחון תעסוקתי וכלכלי בסיסי המאפשר קיום ללא איום תמידי.

• בריאות – צורך בשמירה על בריאות גופנית (ותשתית לבריאות נפשית), הכולל איזון גופני, היגיינה וטיפול רפואי בעת הצורך. בריאות תקינה מאפשרת מימוש של צרכים ברמות גבוהות יותר.

• מגע פיזי – צורך במגע אנושי, חום גופני וקרבה פיזית. חיבוק, אחיזה ביד ומגע אחר תורמים לתחושת ביטחון, הרגעה ושייכות. גם תינוקות וגם מבוגרים זקוקים למגע כדי לצמוח פיזית ורגשית.

  
  

צרכים חברתיים – צרכים הנוגעים לקשר עם אחרים, תחושת שייכות וקבלה בקבוצות חברתיות:

• שייכות – צורך להרגיש חלק מקבוצה, משפחה או קהילה רחבה יותר. בני אדם הם יצורים חברתיים והצורך בתחושת שייכות הוכר כמניע אנושי יסודי. שייכות מספקת ביטחון בכך שיש “שבט” או רשת חברתית תומכת שמכילה אותנו.

• קבלה – צורך לחוש שמקבלים אותנו כפי שאנחנו, ללא דחייה, ביקורת או שיפוטיות. אדם זקוק להרגשה שהוא מקובל בחברת בני משפחתו, חבריו וסביבתו – שדעותיו, זהותו ורגשותיו זוכים לאישור ותיקוף  מצד האחר.

• אהבה וחיבה – צורך לתת ולקבל אהבה, חום רגשי וחיבה אינטימית. האהבה יכולה להתבטא בקשר זוגי, משפחתי או אפלטוני קרוב. צרכי האהבה כוללים תחושת קרבה, חיבור לבבי ודאגה הדדית. אהבה וחיבה מספקים לאדם אישור עמוק לכך שהוא ראוי וטוב בעיני מישהו אחר.

• תמיכה – צורך לקבל תמיכה רגשית ומעשית מאחרים בעת קושי. תמיכה יכולה לכלול הקשבה אמפתית, עזרה בפתרון בעיות, או נכונות להיות שם עבורנו. הידיעה שיש אחרים שאכפת להם מאיתנו ומוכנים לעזור מקלה התמודדויות ומחזקת חוסן נפשי.

• אמון – צורך ביחסי אמון, שבהם אנו סומכים על אחרים והם סומכים עלינו. אמון הדדי מאפשר פגיעות רגשית ותקשורת פתוחה. בלי אמון, קשה לקיים מערכות יחסים בריאות ויציבות.

• קהילתיות ושיתוף פעולה – צורך להשתתף ולשתף פעולה עם אחרים, ולהרגיש חלק מפעילות או מטרה משותפת. זה כולל השתייכות לקהילה תומכת, עבודה בצוות, ועשייה יחד עם אחרים לשם השגת יעד משותף. השתתפות פעילה מעניקה תחושת משמעות ושותפות גורל.

• כבוד הדדי – צורך שיכבדו אותנו ושנתייחס לאחרים בכבוד, להרגיש ראויים ובעלי ערך בעיני החברה. כאשר מתייחסים לאדם בהערכה וברצינות, מתמלאים צרכיו להרגיש בעל ערך ושווה בין שווים.

  
  

צרכים רגשיים – צרכים הממוקדים בעולם הפנימי-נפשי של האדם: תחושות, רגשות וזהות רגשית אישית. לרוב הם קשורים גם לאחרים, אך שמים דגש על החוויה הסובייקטיבית של הפרט:

• ביטחון רגשי – צורך להרגיש בטוח ומוגן במישור הרגשי, בלי פחד מנטישה, השפלה או ענישה על מי שאנחנו. תחושת ביטחון רגשי מתפתחת בקשרים קרובים (למשל בקשר הורה-ילד בטוח) ומאפשרת לאדם להיות הוא עצמו בלי לחשוש. זהו גם היסוד ל"היקשרות בטוחה" אשר מטפחת בריאות נפשית לאורך החיים.

• הבנה ואמפתיה – צורך שיבינו אותנו באמת ושמישהו יגלה אמפתיה לרגשותינו ולחוויה שלנו. כלומר, להרגיש "שרואים אותי ושומעים אותי". כשאדם מרגיש מובן, הוא זוכה לאישור שהחוויה הרגשית שלו תקפה ולגיטימית. אמפתיה כזו יכולה להגיע מחבר, בן זוג או מטפל. (צרכי הבנה ואמפתיה מודגשים בתקשורת מקרבת – הזיהוי שהרגש נובע מצורך ורצון להיות מוכל ומובן.)

• הערכה והכרה – צורך בתחושת ערך עצמי ובהכרה מבחוץ על מי שאנחנו ועל המעשים שלנו. זה כולל גם הערכה עצמית פנימית (הידיעה שאני בעל ערך ויכולות) וגם הערכה חיצונית – הידיעה שיש מי שמוקיר אותי, מפרגן, נותן פידבק חיובי או גאה בי. מאסלו תיאר זאת כצורך בכבוד (esteem) הכולל כבוד מעצמי וכבוד מאחרים. מילוי צורך ההערכה תורם לביטחון העצמי, בעוד שחוסר הערכה מוביל לתחושות נחיתות או בושה.

• ביטוי עצמי רגשי – צורך לבטא באופן חופשי וכנה את רגשותינו וצרכינו, מבלי לחשוש מביקורת או דחייה. החופש להביע רגשות (שמחה, פחד, כאב, כעס) הוא חיוני לבריאות נפשית; דיכוי מתמשך של רגשות עשוי להוביל ללחץ נפשי. כאשר אדם מרגיש שבסביבתו מותר לו להביע את עצמו באמת – זו אינדיקציה שצרכי הביטוי שלו נענים.

• שמחה, משחק והנאה – צורך בחוויות של שמחה, ספונטניות, משחק וכיף בחיים. מעבר להישרדות, בני אדם זקוקים למימד משחקי – זמן ליהנות, לצחוק, להשתטות ולחוות קלילות. המשחק (גם אצל מבוגרים) מזין יצירתיות, מפיג מתחים ומחזק קשרים. סכמה תרפיה מציינת ספונטניות ומשחק כאחד מחמשת הצרכים הרגשיים הבסיסיים של ילדים ומבוגרים. חיים ללא הנאה וספונטניות עלולים להפוך חד-גוניים ומתוחים, לכן מתן מקום לצורך הזה חשוב לבריאות הנפש.

  
  

צרכים קיומיים והתפתחותיים – צרכים גבוהים יותר הקשורים למשמעות החיים, לצמיחה אישית, לזהות ולאוטונומיה. צרכים אלו מניעים את האדם להשיג מטרות, להתפתח ולהגשים את עצמו מעבר להישרדות הבסיסית:

• אוטונומיה – צורך בעצמאות ובחופש בחירה; התחושה שאני שולט בחיי ויכול לקבל החלטות בהתאם לרצונותיי וערכיי. תאוריית ההגדרה-העצמית (Self-Determination Theory) רואה באוטונומיה אחד משלושת הצרכים הפסיכולוגיים ההכרחיים לרווחה נפשית. מילוי צורך זה מתבטא בכך שאדם מרגיש חופשי לכוון את חייו, ולא נשלט לחלוטין על-ידי אחרים או נסיבות חיצוניות.

• מסוגלות (כשירות) – צורך לחוש מסוגל, יעיל ובעל מיומנות בהתמודדות עם אתגרי החיים. זה כולל תחושה שאני יכול להציב ולהשיג מטרות, להתמודד עם בעיות, ולפתח מיומנויות חדשות. סיפוק הצורך במסוגלות מביא לחוויית הצלחה וביטחון עצמי ביכולת שלנו להשפיע על עולמנו. מחקרים מראים שגם צורך זה הוא אוניברסלי ותורם משמעותית לרווחה ולמוטיבציה.

• זהות והערכה עצמית – צורך בזהות אישית ברורה ובתחושת ערך עצמי חיובית. כל אדם זקוק לגבש תשובה לשאלות "מי אני?" ו"מה הערך שלי?" כחלק מבריאותו הנפשית. פיתוח זהות יציבה (למשל, בהיבט תרבותי, מקצועי או מגדרי) ותחושת עצמי מגובשת תורמים לביטחון ולבהירות בכיוון החיים. הערכה עצמית בריאה – לראות את עצמך כבעל ערך וכישורים – היא צורך מתמשך שהולך יד ביד עם מילוי צרכים של אהבה, מסוגלות והכרה.

• משמעות ותכלית – צורך לחוש שלחיים שלנו יש משמעות, כיוון ומטרה ברורה. זהו צורך קיומי במלוא מובן המילה – הידיעה שאני חי למען משהו (ערך, חלום, שליחות) גדול מהיומיומי. משמעות יכולה לבוא מעבודה מספקת, מגידול משפחה, מהשתייכות לאמונה רוחנית או מכל עיסוק שנותן תחושת חשיבות לחיים. כאשר המשמעות הזו חסרה, עלולים לחוש ריקנות או אובדן דרך.

• יצירתיות וצמיחה – צורך ליצור, ללמוד ולהתפתח באופן מתמיד. בני אדם הם יצורים יצירתיים וסקרנים מטבעם, והצורך בהתפתחות אישית כולל למידה של דברים חדשים, הרחבת אופקים, וטיפוח כישרונות ויצירתיות. הבעת צדדים יצירתיים (באומנות, בכתיבה, בבישול, במדע וכו’) מאפשרת ביטוי עצמי ומזינה את תחושת החיות. צורך הצמיחה האישית הוא אינסופי במובן שאנו ממשיכים להתפתח ולגדול לאורך כל החיים, והוא מרכיב מרכזי בלהרגיש סיפוק עצמי.

• תרומה - צורך לתרום לאחרים, לקהילה או לחברה, ולהרגיש שאנחנו משפיעים לטובה על העולם סביבנו. זהו צורך ערכי-קיומי; רבים שואבים משמעות מלדעת שלמעשיהם יש תרומה לאחר. התרומה יכולה להיות קטנה (לעזור לחבר, להתנדב שעתיים בשבוע) או גדולה (פרויקט חברתי, קריירה של שירות הציבור). התחושה שאני "נותן חזרה" נותנת סיפוק עמוק ומחזקת תחושת ערך ומשמעות.

• גבולות וסדר פנימי – צורך במסגרת, גבולות בריאים ומשמעת עצמית על מנת לחוש יציבות ושליטה בחיים. בסכמה תרפיה מתואר הצורך ב"גבולות מציאותיים" כבסיס להתפתחות בריאה – היכולת להפנים גבולות וכללים מתאימים, המובילים למשמעת עצמית ואיזון. עבור מבוגרים, צורך זה מתבטא בתחושת שליטה עצמית (self-control) וניהול עצמי יעיל. מילוי הצורך עוזר להימנע מתחושת כאוס פנימי, ומאפשר לאדם לפעול באופן מתואם עם מטרותיו וערכיו.

• אמת ואותנטיות – צורך באמת, יושרה ואותנטיות בחיים ובמערכות יחסים. פירושו הרצון להיות כן עם עצמך ועם אחרים, ולחיות בהתאם לאמת הפנימית שלך. אנשים זקוקים לסביבה שבה יכולים להיות אותנטיים – להביע מחשבות ורגשות אמיתיים – ללא מסכות. כמו כן, ישנו צורך שאחרים יהיו כנים עמנו (תקשורת כנה) כדי לבנות אמון. כאשר האותנטיות חסרה, ונאלצים להתחזות או להסתיר את האמת, נוצר קונפליקט פנימי ומצוקה.

• יופי ואסתטיקה – צורך בחוויה אסתטית, בסדר ובהרמוניה בסביבה. מאסלו הוסיף במודל המורחב שלו גם צרכים אסתטיים – בני אדם זקוקים ליופי, לסדר, ולהרמוניה חזותית וקולית כחלק מהרווחה שלהם. בין אם זה טבע יפה, מוזיקה ערבה, אמנות מרגשת או אפילו סדר וניקיון בבית – חוויות אסתטיות מעניקות השראה, רוגע ועונג. צורך זה קשור לתחושת הרמוניה פנימית וחיצונית.

• הגשמה עצמית – צורך לממש את הפוטנציאל האישי ולהיות הכי טוב שאפשר להיות. זהו החתירה להפוך לגרסה המלאה והמימושית של עצמנו – שימוש מלא בכישורים, במימוש חלומות ובהשגת מטרות אישיות גבוהות. מאסלו תיאר את ההגשמה העצמית כשיא הפירמידה של הצרכים, המופיעה לאחר שסופקו הצרכים הבסיסיים יותר. צורך זה הוא לעולם מתמשך; גם מי שהגיע להישגים רבים ממשיך לשאוף לצמיחה, ליצירה ולהתפתחות בתחומים חדשים. לעיתים קרובות תחושות של הגשמה עצמית מקושרות עם משמעות וחיבור אותנטי לעצמי.

• התעלות רוחנית – צורך בחיבור למשהו נעלה או גדול מהעצמי, בין אם דרך רוחניות, דת, פילוסופיה או חוויה טרנסצנדנטלית אחרת. מקס-ניף הציע שקיים גם צורך של טרנסצנדנציה – להתעלות מעבר לקיום היומיומי, להתחבר לרוח או למשמעות גבוהות יותר – אם כי סבר שלא אצל כולם צורך זה דומיננטי באותה מידה. עבור רבים, אמונה או חוויה רוחנית עמוקה מספקות תחושת משמעות, תקווה ונחמה במיוחד בזמנים קשים. צורך זה יכול להתבטא במדיטציה, בתפילה, בחיפוש פילוסופי, או בתחושת פליאה מול היקום.

  
  

(הערה: הצרכים לעיל אוניברסליים, אך אינם פועלים בהכרח בסדר היררכי נוקשה. לפי גישות עדכניות, צרכים שונים יכולים להיות פעילים במקביל והשאלה היא אילו צרכים “דומיננטיים” ברגע נתון. למשל, אדם יכול לחוש בו-זמנית חוסר בשייכות ובמשמעות, ושניהם ישפיעו על מצבו. מטרת הרשימה היא לסייע בזיהוי נקודות מפתח בחיי האדם שראוי לתת עליהן את הדעת במסגרת טיפולית.

שאלות מנחות לזיהוי הצרכים האישיים

זיהוי הצרכים החשובים לך ביותר הוא צעד משמעותי לצמיחה אישית ולשיפור הרווחה הרגשית ולשיפור התקשורת. להלן מספר שאלות מנחות שהוכחו כעוזרות בתהליכי טיפול ובהדרכה עצמית לזיהוי צרכים:

• איזה צורך מסתתר “מתחת לפני השטח” כאשר אני חווה רגש חזק? בפעם הבאה שעולה בי רגש עז (כעס, פחד, עלבון), אעצור ואשאל את עצמי: "מה אני צריך/ה כרגע?". למשל, כעס במריבה עשוי להסתיר צורך בהבנה או בכבוד; תחושת חרדה יכולה לאותת על צורך בביטחון או בשליטה. שאלת שורש זו מפנה את המיקוד מהרגש עצמו אל הצורך שגורם לו.

  
  

לכלי לזיהוי ותקשורת רגשות לחצו כאן

• מה היה גורם לי להרגיש בטוח/ה ומוגן/ת יותר? – שאלה זו עוזרת לזהות צרכי ביטחון (פיזי או רגשי) בחייך. למשל, "מה יגרום לי להרגיש בטוחה במערכת היחסים שלי/בעבודה שלי/בסביבה שלי?" התשובות יכולות לחשוף צורך בגבולות ברורים יותר, בתמיכה, או ביציבות גדולה יותר ביומיום.

• מה נותן לי תחושה של מטרה ומשמעות? – חשבי/ה על הפעילויות או ההיבטים בחייך שגורמים לך להרגיש שיש לחיים שלך משמעות. שאל/י: "באילו רגעים אני חש/ה תחושת תכלית? מה גורם לי להרגיש שמעשיי משמעותיים?" התשובות יכוונו לצרכים קיומיים, כמו צורך בתרומה, ביצירה, בהגשמה עצמית או בחיבור לערכים רוחניים. אם התקשית לענות, זה סימן שאולי הצורך במשמעות אינו מקבל מענה מספק וכדאי לבחון היכן ניתן למלאו.

• אילו מהצרכים שלי מקבלים מענה באופן עקבי – ואילו מוזנחים? עיינו ברשימת הצרכים לעיל,או ברשימת הצרכים [בקישור], או כתבו רשימת צרכים בעצמכם -  וסמנו אילו מהם מסופקים בחייכם ואילו לא. שאלו: "באילו תחומים אני מרגיש/ה מסופק/ת? ובאילו תחומים אני מרגיש/ה שחסר לי משהו." למשל, ייתכן שבעבודה אתם מקבלים מענה לצורך בהישג והערכה, אבל צורך במשחק ובהנאה מוזנח; או שיש לכם אהבה במשפחה (אהבה, שייכות) אך חסרה לכם אוטונומיה אישית. תרגיל זה יבליט אזורים הדורשים תשומת לב ואיזון.

• מה חשוב לי יותר בחיים? שאלה רחבה זו מסייעת לזהות את הצרכים והערכים המרכזיים שמנחים אתכם. ניתן לפרק אותה לתתי-שאלות: "מה אני הכי אוהב/ת לעשות", "?מהם הערכים הלא-מתפשרים שלי", "?על מה לא הייתי מוותר/ת בחיים שלי "?התשובות – בין אם הן חופש, משפחה, יצירתיות, הצלחה או כל דבר אחר – מעידות ישירות על הצרכים הקריטיים עבורכם. למשל, אם חופש הוא ערך עליון, סביר שהצורך באוטונומיה מאוד מרכזי עבורכם; אם משפחה היא במקום הראשון, צרכי האהבה והשייכות שלכם חזקים במיוחד.

• כמה מקום יש בחיי למשחק, ספונטניות וכיף?  לעיתים קרובות, בעומס החיים, צרכי ההנאה והספונטניות נדחקים הצידה. שאל/י את עצמך "מתי לאחרונה צחקתי מכל הלב? כמה זמן אני מקדיש/ה לדברים שעושים לי כיף סתם כך?" אם התשובה היא "כמעט ולא", ייתכן שהצורך בשמחה ובמשחק אינו נענה, מה שעלול להוסיף למתח ולשחיקה. בהתאם לתשובה, ניתן לחשוב איך להכניס לחיים “מרחבי משחק” קטנים – מפגש עם חברים, תחביב, פעילות יצירתית – כדי למלא צורך זה.

• מהם ה’דגלים האדומים’ המתריעים שצורך חשוב שלי לא ממומש? נסו לזהות את הסימנים בגוף וברגש שמופיעים כשאתם מזניחים צורך מרכזי. למשל: עייפות וחוסר ריכוז מתמשכים יכולים להתריע על חוסר שינה (צורך פיזי); עצבנות ועצב אולי מסמנים בדידות (צורך בשייכות); ציניות או חוסר מוטיבציה בעבודה יכולים לאותת שהמשמעות והתכלית אבדו (צורך במשמעות). ברגע שמזהים את הסימנים הללו, שאלו "איזה צורך שלי מוזנח כעת?" - וזוהי נקודת מוצא לשינוי.

• כיצד אני יכול/ה לבקש את מילוי הצרכים שלי מאחרים? לאחר שזיהיתם צורך משמעותי שאינו מסופק, חשבו איך לתקשר אותו באופן אסרטיבי ואמפתי. שאלות מנחות יכולות להיות "עם מי אני צריך/ה לדבר כדי לקבל מענה לצורך הזה?" "איך לבטא בפניו/ה את מה שאני מרגיש/ה וצריך/ה?" למשל, אם זיהיתם צורך בתמיכה מבן/בת הזוג, תוכלו לומר: "אני מרגיש לבד לאחרונה, וזקוק ליותר תשומת לב וזמן איכות יחד". אם הצורך הוא בהערכת המנהל בעבודה, אולי אפשר לבקש פידבק או הכרה בהישגים. הכנה מוקדמת של מה לבקש ואיך לנסח זאת תעלה את הסיכוי שהפנייה תתקבל בהבנה. זכרו שהמטרה היא לא לדרוש בדרמטיות, אלא לשתף את האחר בצורך שלכם בצורה שמזמינה שיתוף פעולה (כפי שממליצה התקשורת המקרבת).

  
  

בסופו של דבר, מילוי צרכים הוא מסע מתמשך. השאלות המנחות הללו מיועדות לשמש כלי עבודה – הן למטופל באופן אישי (בכתיבה, במדיטציה, או בדיון פנימי כנה), והן למטפל בשיחה טיפולית כדי לעזור למטופל לחדד תובנות. כאשר אדם לומד לזהות את צרכיו ולתת להם מקום, הוא מפתח מודעות עצמית גבוהה יותר ויכולת לנווט את חייו לסיפוק ובריאות נפשית. הכלי הטיפולי הזה של זיהוי צרכים יכול, אם כן, לשמש מצפן בשני אופנים חשובים: גם להבהיר מה חסר ולאן רוצים להגיע, וגם לסמן איך אפשר לפעול – בצעדים קטנים וגדולים – כדי למלא את אותם צרכים ולהגיע לאיזון רגשי וחיים מספקים יותר.